חובות וזכויות בנוגע להודעה מוקדמת

מלכה עובדת מזה כארבע שנים כסייעת בגן ילדים. שכרה של מלכה משולם על פי חישוב ימי עבודתה. לימים, החליטה מלכה כי בכוונתה לעזוב את הארץ ולעבור להתגורר עם משפחתה בארצות הברית.

מלכה פנתה למעבידתה רחל והודיעה לה כי בצעד משותף, החליטו היא ובעלה מרדכי, לעזוב.
בכוונתה של מלכה לטוס תוך שבוע ממתן ההודעה ואף יש בידה ובידי בעלה כרטיס טיסה זוגי.
רחל, הבהירה למלכה כי אמנם אין זה מקובל לעזוב במהלך שנת העבודה, אך מקבלת היא את הודעת התפטרותה ותעשה כל מאמץ למצוא מחליפה למלכה אשר תתפוס את מקומה כסייעת בגנה. כמו כן,דורשת היא ממלכה כי תעזוב אך ורק בתום 30 ימי הודעה מוקדמת, כאמור בחוק ולא לאחר הודעה של שבוע בלבד.

מהו הדין במקרה זה?
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות נחקק כבר בשנת 2001. החוק מבצע אבחנה לעניין אורכה של ההודעה המוקדמת בין עובד במשכורת, היינו עובד חודשי ובין עובד בשכר, המכונה גם עובד יומי.
עובד במשכורת יהא זכאי להודעה מוקדמת בת יום אחד לכל חודש עבודה במהלך ששת החודשים הראשונים לעבודתו ולהודעה מוקדמת בת יומיים וחצי לכל חודש עבודה החל מהחודש השביעי לעבודתו, בצירוף ששת הימים הראשונים להם הוא זכאי עבור ששת החודשים הראשונים.

לאחר שנת עבודה, יהא העובד זכאי להודעה מוקדמת בת חודש ימים.
עובד בשכר, להבדיל, יהא זכאי להודעה מוקדמת בת יום אחד לכל חודש עבודה משך שנת עבודתו הראשונה. לאחר תום שנה יהא עובד זה זכאי ל14 ימי הודעה מוקדמת בצרוף יום אחד לכל חודשיים עבודה בשנה זו.   לאחר תום שנתיים של עבודה, יהא העובד בשכר זכאי ל21 ימי הודעה מוקדמת בתוספת יום אחד לכל חודש אשר עבד בשנת הפיטורין/התפטרות.
בתום שלוש שנות עבודה, הקבוע הוא חודש הודעה מוקדמת.
חוק ההודעה המוקדמת לפיטורין ולהתפטרות קובע גם את צורת מתן ההודעה המוקדמת.
ראשית, על ההודעה להיות בכתב, לציין את יום הוצאתה ובנוסך עליה לציין את יום כניסת ההתפטרות/פיטורין לתוקף.
כאמור, חובת ההודעה המוקדמת חלה הן על המעביד המעוניין לפטר עובד והן על העובד המעוניין להתפטר מעבודתו.
לכן, במקרה שלנו יהא הצדק עם רחל, מעבידתה של מלכה.  על מלכה, בשל היותה מועסקת בגן כארבע שנים, ליתן לרחל הודעה מוקדמת בת חודש ימים.

עם זאת, רשאית רחל להודיע למלכה כי מוותרת היא על נוכחותה ועל עבודתה במקום עבודתה בפועל. ויתורה, יכול שייעשה למשך כל התקופה או לחלק ממנה.

במקרנו, מלכה מעוניינת לעזוב לאחר שבוע, אך ההחלטה למעשה הינה בידי רחל. במידה ורחל תחליט כי אין היא מוותרת על נוכחותה, תאלץ מלכה להישאר עד תום מועד ההודעה המוקדמת, כאמור בחוק. אם תחליט מלכה כי חרף אי ויתורה של רחל, אין היא מעוניינת להישאר במקום עבודתה, יהא עליה לשלם לרחל פיצוי בסכום השווה לשכר עבודתה הרגיל בעד התקופה המתחילה ביום עזיבתה ומסתיימת בתום ימי ההודעה המוקדמת.

לו היה לפנינו מקרה שונה בו מלכה מעוניינת להישאר עד תום התקופה המדוברת ורחל היא זו הרוצה לוותר על נוכחותה של מלכה, אז תהא רחל חייבת לפצות את מלכה בסכום השווה לשכרה הרגיל בעד התקופה אשר לגביה לא נתממשה ההודעה המוקדמת.

דין זהה יחול במקרה אחר, אשר בו מעביד לא ייתן לעובדו הודעה מוקדמת כנדרש. אז, יהא חייב המעביד לפצות את העובד בגובה שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת וזהה הוא פיצויו של המעביד מעובד אשר התפטר ולא נתן את ימי ההודעה כאמור בחוק מתן הודעה מוקדמת.

מה יהא שכר רגיל לעניינינו אנו? שכר רגיל לעניין חוק זה יהווה את שכר היסוד של העובד, תוספת יוקר ודברים נוספים אשר באים בחישוב שכרו של העובד. באם משתנים אלו אינם נלקחים בחשבון, יחושב שכרו של היסוד עפ"י שכרו הרגיל, הבסיסי, ללא התוספת.

עוד קובע החוק כי בסיום יחסי העבודה בין הצדדים, ייתן המעביד לעובד אישור בכתב על תחילתם וסיומם של יחסי עובד – מעביד. אישור כאמור הינו חובתו של המעביד וישנו סעיף בחוק הודעה מוקדמת אשר מטיל עונש על מעביד שאינו מספק אישור זה. במידה ולא יינתן האישור בתום ארבעה עשר ימים מיום העבודה האחרון של העובד או בתום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, לפי המוקדם מביניהם, יחויב המעביד בתשלום קנס.

הכתבה הינה מסירת ידע כללי בלבד. אין בתוכן הכתבה משום מתן ייעוץ משפטי ואין היא באה להחליף ייעוץ שכזה. הסתמכות על הנאמר הינה באחריות המסתמך בלבד.